סובלים מעודף משקל וחושבים שכל העולם מדבר עליכם 

שנים התהלכתי בתחושות של "כל העולם מדבר עלייך, ורק עלייך", הייתי עסוקה כל הזמן, במה אומרים עליי? למה מדברים עליי? מי אמר למי?

ההחלטה להתחיל בדיאטות כאלו ואחרות הטרידה אותי עד מאד, אך היה לי קשה להתחיל, קשה להמשיך, ואם כבר הורדתי, אז היה לי קשה עוד יותר לשמור.

אך, אחד הדברים הנוראיים, מבחינתי בלבד, היה שבכל מקום אשר בו הייתי נמצאת מדברים עליי מאחורי הגב.

היה איכפת לי כל כך מה אנשים חושבים עליי, מה הם אומרים עליי, והתרגלתי לעסוק בזה כל הזמן. הייתי משוכנעת בכל מעודי שאני נושא השיחה היחידי של כל העולם. נסחפת קצת, לא? - ודאי תשאלו. היום בדיעבד, אני יודעת שנסחפתי אפילו הרבה, הרחקתי לכת בפרנויות, נתתי לדמיון להשפיע עליי, עד כדי כך שנכנסתי ללופ אינסופי.

לא הכרתי את המילה "לא איכפת לי מה חושבים עליי", לא העזתי להגיד זאת בקול. כל מה שהיה, זה שאיכפת לי מאד מה חושבים ואומרים עליי, גם כאשר הייתי בתהליכים של דיאטות ואף ירדתי קילו אחד או שניים, למרות כל זאת לא הצלחתי לגייס עצמי, שנים רבות, לקראת ירידה במשקל באופן רציני, רק כדי שאוכל להגיד "לא איכפת לי יותר".

הייתי עד כדי כך פרנואידית בנוגע לדיבורים על משקלי, שלרוב הייתי משכנעת את עצמי, שמדברים עליי ולא משנה מי. זה במכולת, ההוא באטובוס, השכנים, מכרים רחוקים, חבריהם של אחיי ומי לא. כל העולם בעצם.

הרגישות שהייתי נתונה בה בתקופתי כשמנה רק התעצמה לה. הייתי הולכת ברחוב בראש מורכן אך האזניים פתוחות לרווחה ומקשיבות לכל צחקוק, דיבור או לחישה, מבחינתי אפילו הציפורים דיברו עליי. התהלכתי תקופה ארוכה כמו הצל של עצמי. לקחתי ללב כל דבר שנאמר לידי ופירשתי אותו בצורה מוטעית.

היום לאחר שעברתי מספר גדול של דיאטות, המלוות בהרבה כשלונות, הצלחתי להשיל ממשקלי כ- 30 ק"ג בעזרת תפריט דיאטה שאימצתי לעצמי ועמדתי בו בגבורה.

אני יכולה להגיד היום, בלב שלם שהמשפט "לא איכפת לי" הפך להיות חלק מחיי. לקח לי זמן ללמד את עצמי שבאמת לא איכפת לי מה חושבים עליי, ואיזו תחושת הקלה וגאווה ממלאה אותי בכל פעם שאני משננת לעצמי את המשפט הבא "מה שאחרים חושבים עלייך, זה לא עניינך, מה שאת חושבת על עצמך זה כן".

ועם זה אני חיה בשלום, כי באמת מה שהכי חשוב זה, איך אני מרגישה וחושבת על עצמי, ולא מה שחושבים עליי.